שֹׁבֶל שֶׁל אֹדֶם

פָצוּעַ בַּשֶּׁלֶג, צוֹלֵעַ שׁוּעָל
וְשֹׁבֶל שֶׁל אֹדֶם מוֹתִיר לְמַזְכֶּרֶת.
גוֹרֵר אֶת הָרֶגֶל כְּשֶׁבֶר זַלְזַל
מוּל אֹפֶק שְׁחֹר סַעַר, פִּסְגָּה לֹא מֻכֶּרֶת.

צָמֵא לְמֵי פֶּלֶג, חִגֵּר, מְבֹהָל;
מְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה: מְאוּרָה, אוֹ צֵל אֹרֶן;
נוֹשֵׁךְ אֶת הָרוּחַ... בּוֹהֶה בֶּחָלָל;
צוֹנֵחַ, סָרוּחַ כְּכֶתֶם בַּלֹּבֶן.

כְמוֹ אֶבֶן שֶׁל חֹשֶׁן קָרוּעַ, מוּטָל...
וְהַשֶּׁמֶשׁ, אוּרִים וְתֻמִּים, מִתְנַכֶּרֶת.

רוֹגֵעַ הַנֶּשֶׁר דּוֹאֶה לוֹ בְּשֹפִי
בְסֶבֶב שׁוֹקֵעַ מוּל חֶשֶר הָאֹפֶק.
פוֹלֵחַ בְּטֹפֶר חֹם גּוּף חֲסַר דֹּפֶק.
נוֹסֵק אֶל הַשַּׁחַק, בּוֹטֵחַ, רַב יֹפִי.

נכתב על ידי trubadur, גבר בן 66 מחולון, בתאריך 30/01/2016
(סיפור זה נצפה 7,091 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]