פעם אחת לפני הרבה הרבה שנים בארץ רחוקה יום בהיר אחד קם מלך חכם ואמר לאשתו המלכה: תשמעי, יש לנו תריסר בנים נסיכים ועוד שבע בנות נסיכות. כולם ביישנים גדולים ולרוב מסרבים לראות מחזרים, שבאים מארצות רחוקות וגם לא צעירים מערי הממלכה שלנו והשנים עוברות ואין שום דרך לשפר את יחסי החוץ שלנו בלי נישואין פוליטיים פה ושם. החליטו המלך והמלכה להקים, את מה שהיה בערך אתר ההכרויות הראשון בעולם וכל זה עוד בתקופה עתיקה כל כך. מאה ציירים גדולים מכל העולם ציירו את דיוקנאות הנסיכים והנסיכות וכן את דיוקנאותיהם של כל המחזרים שרצו לבוא. מאה ביוגרפים, סופרים ומשוררים תיארו את תכונותיהם הן של המחזרים והן של הנסיכים והנסיכות והכול על מגילות קלף עם העתקים ומאה פרשים על הסוסים המהירים ביותר הפיצו את כל המידע הזה ברחבי היבשת כולה.
אלא שגם בתקופת המיתוסים והאגדות, כל זה לא עזר במיוחד. רק שתי נסיכות ונסיך אחד מצאו זיווג הולם וגם הנישואים הרשמיים האלה לא החזיקו מעמד יותר מחצי שנה. ככה זה בהכרויות... מאז ועד היום... (-:

נכתב על ידי trubadur, גבר בן 66 מחולון, בתאריך 17/10/2014
(סיפור זה נצפה 7,223 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]