סֶר ג'וּק וּבְנוֹ
טִפֵּס סֶר ג'וּק מִבִּיב בֵּיתוֹ.
יָצָא לִדְאֹג לְמִשְׁפַּחְתּוֹ.
כָּךְ אֶת חַיָּיו סִכֵּן יוֹם יוֹם,
אַךְ גּוֹרָלוֹ הָיָה אָיֹם.
לְאָן תֵּלֵךְ הַיּוֹם, סֶר ג'וּק.
הַיּוֹם אֶחְמֹק אֶל הַמִּטְבָּח.
לְלֶחֶם הֶן אֲנִי זָקוּק,
כִּי בְּנִי הַקָּט רָעֵב כָּל כָּךְ.
אַךְ בַּמִּטְבָּח שֶׁל הַמָּלוֹן
טַבָּח שָׁמֵן עִם מַעֲרוֹךְ.
חָמַק מִסֶּדֶק הַחַלּוֹן
סֶר גּ'וּק. הִרְהֵר בִּבְנוֹ בְּרֹךְ.
וְגַם נִזְכַּר קְצָת בְּג'וּקוֹנְדָּה,
אִשְׁתּוֹ, מַלְאָךְ שֶׁכֻּלּוֹ תֹּם...
דָּרְסָה אוֹתָהּ אִשָּׁה עִם הוֹנְדָה.
כָּךְ בְּנָם הַקָּט נוֹתַר יָתוֹם.
מָצָא פֵּרוּר גָּדוֹל שֶׁל לֶחֶם
וְעוֹד פֵּרוּר שֶׁל בְּשַׂר בָּקָר.
עֲמוּס שָׁלָל, הִטָּה אָז שֶׁכֶם.
בַּלָּאט חָמַק לוֹ... כִּי נִזְהַר.
הוֹ, הִשָּׁמֶר לְךָ סֶר גּ'וּק.
הֲנַע מָחוֹשׁ דַּק, רַב תּוֹעֶלֶת.
רַחְרֵחֵַ - - - רֵיחַ שֶׁל אָדָם.
אוֹיֵב הַמִּתְקָרֵב לַדֶּלֶת.
הֵן זֶה חֲנַנְיָה הַטַּבָּח
עִם זַעַם וּתְשׁוּקָה שֶׁל רֶצַח.
סֶר ג'וּק קָפַץ אֶל תּוֹךְ הַפַּח
וְהִתְחַבֵּא כִּמְעַט לַנֶּצַח.
נֶחֱלַץ... וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ
עִם פֵּרוּרָיו עָיֵף, יָגֵעַ.
הִגִּישׁ לַבֵּן אֲרוּחָתוֹ.
שָׂמַח גַּם, שֶׁחָזַר בְּלִי פֶּגַע.
לַמָּחֳרָת שָׁב וְעָלָה
מִבִּיב-בֵּיתוֹ, סֶר גּ'וּק הַחוּם.
יָצָא לִקְרַב בְּלִי תְּהִלָּה,
תְּלָאוֹת מִלְחֶמֶת הַקִּיּוּם.
אַךְ הִשָּׁמֶר לְךָ, סֶָר גּ'וּק.
חֲזוֹר הַבָּיְתָה אִם תוּכַל.
מַה זֶה קָפָאתָ בְּפִקְפּוּק.
אִם אֵין לָלֶכֶת... אָז תִּזְחַל...
מִין רֵיחַ כֹּה מוּזָר בַּחֶדֶר.
מִין רֵיחַ מָוֶת כֹּה נוֹרָא.
דְּבַר מַה קָּרָה. זֶה לֹא בְּסֵדֶר.
קָשֶׁה לִנְשֹׁם. צָרָה צְרוּרָה.
וְכָךְ סֶר ג'וּק פִּרְפֵּר עוֹד פַּעַם
וּפַעֲמַיִם וְחָדַל.
כָּךְ מֵת אַמִּיץ וְלֹא בְּלִי טַעַם,
לְמַעַן בְּנוֹ, ג'וּק הָעוֹלָל.
נכתב על ידי
trubadur, גבר בן 66 מחולון, בתאריך 30/01/2016
(סיפור זה נצפה 7,894 פעמים)
