הצעד הראשון שעשיתי בתקופת נישואי לדני, היה למצוא מאהב. החלטתי בראש צלול ובדעה מיושבת כי אני רוצה במאהב, ותרתי אחריו. היה זה אחרי שתים עשרה שנות נישואין, כאשר היחסים שלי עם דני- הגם שפורמלית היו טובים הפכו אפרורים ומשמימים, יתכן שהאשמה בכך שהתחתנתי בגיל צעיר מאד, יתכן שהסיבה היתה שלא יצרנו פידבקים זה לזו אולם כיום מיותר למצוא הסברים, היתה סיבה והסיבה גרמה לאירועים. האירועים שינו את החיים,החיים הם מה שקורה עכשיו.בשנה השתים עשרה לנישואינו, כשאנו מסודרים, חיים בטוב, הורים לשתי ילדים, בן ובת, חשתי מחנק בחיי נישואין אלה. המין שלנו היה כה מונוטוני וכה אפרורי, עד כדי כך ששנינו כמעט ולא נזקקנו עוד למוסד הזה ששמו מין.
במצב דברים זה התחלתי לחפש מאהב, חיפשתי ומצאתי! היה זה המדריך לכושר גופני במכון בו התעמלתי עלם צעיר גבוה ויפה בן עשרים ואחת! שהיה צעיר ממני בעשר שנים. המאהב שלי שהיה ספוג בתום נעורים, נכנס לתפקידו במלוא הרצינות. הוא התאהב בי עד למעלה מאוזניו ופעמיים בשבוע, אחרי שיעור התעמלות והמקלחת המרעננת, היינו נוסעים לדירתו הצנועה ברחוב בוגרשוב בת"א. שם היתי זוכה למנת סקס מלווה בזיקוקים די- נור. שם הייתי ממלאה את מצבורי. הפכתי להיות אישה נמרצת מאושרת ויפה יותר, בלה חברתי "הטובה" אשר הבחינה בשינוי שחל בי, שאלה אותי פעמים רבות:" דליה מה קרה לך ? מה עושה אותך כך כך מאושרת? אז לא הבנתי כי הקנאה מדברת מגרונה.סיפרתי לה את סודי הכמוס לאחר שהשבעתיה בילדיה שלא תספר לאיש. מסתבר שבלה לא יכלה לעמוד בשבועה, היא סיפרה את סודי לשתי חברות "טובות מאוד" תוך שלושה חודשים עבר הסוד הכמוס מפה לאוזן, עד ש"נפש טובה"- אישה כמובן-מצאה לנכון לספר לבעלי. דני, שעקב אחרי ואחר מאהבי הצעיר עד לדירה, תפס אותנו בשעת מעשה. ואלמלא היה מאהבי צעיר חסון היה דני מכלה בו את זעמו. בנסיבות הקיימות, שפך דני את זעמו במילות גידוף ונאצה, שהמילה "זונה" היתה העדינה שבהן.
לאחר כמה שיחות ביני לבין דני החלטנו להתגרש, "אבל למה? למה חיפשת ילד? מה את מוצאת בתינוק כזה? שאל דני, כולו עלבון, כמו לא יכל לשאת את העלבון הצורב שמצאתי צעיר ממנו.
גם חברותי ה"קרובות" ששמעו בסיפוק רב ובשמחה לאיד על גירושי, לא חדלו להציג לי אותה שאלה:" איך זה עם צעיר? צעיר מאוד! איך זה באמת? מה הוא עושה לך? התגרשנו אחרי סידרת משפטים מתישים, וכדי לנחם את עצמי מצאתי מיד לאחר הגט מאהב צעיר נוסף, מוסיקאי במקצועו.אני גרושה זה שתים עשרה שנים, היום אני בת ארבעים ושלוש, הילדים גדלו. מצאו את דרכם בחיים. הקשר שלי איתם נשאר טוב ויציב והם אינם גרים עמי. אני התבגרתי כמעה, החכמתי הרבה, אך עדיין נשארתי באותו סטוץ:צעירים.המאהב הנוכחי שלי הוא בן עשרים ואחת שוב מאהב בן עשרים ואחת!עתה אני מתחילה לחוש את תחילתו של סתיו חיי, אני חשה ברוחות המנשבות של החורף הקרב. אולם , חרף זאת, אין בי כל יראה מגילי המתקדם, אנני פוחדת מן החורף, אני ממצה את תקופת הסתיו הנפלאה של חיי, מעורה בחברה, יוצאת הרבה, רואה הצגות, שומעת קונצרטים, והכל בחברת המאהב הצעיר שלי. הוא סמל האביב של חיי, אני משתדלת לקשור אותו אלי , קונה לו בגדים בבוטיק קטן,נותנת לו דמי כיס, ומממנת את לימודי שיעורי הנהיגה שלו. מבטי הקנאה וההשתאות של חברותי, כאילו אינם נוגעים בי. אין לי ספק, שכולן מקנאות בי.הן שרויות בסתיו, ובחברתן החורף. אני חיה בסתיו ונושקת לאביב.
נכתב על ידי
גבי, גבר בן 70 מגבעתיים, בתאריך 28/05/2015
(סיפור זה נצפה 15,270 פעמים)