קרוליין שלי אחותי המיוחדת!???                                                

כתבה זו מוקדשת לך אחותי היקרה.

אחותי היקרה,

לילות כימים מופיעה תמונתך בדמיוני, גונבת את מחשבותיי ואת נשמתי, ומחסירה פעימה מליבי.

מבקשת את סליחתך, שאולי בטיפשותי חרצתי את גורלך,

בסך-הכל היית כל כך קטנה, ילדה בת 10,

והייתי צריכה להחליט החלטה כה גורלית ולצערי גם עבורך.

אף פעם לא דיברתי איתך על כאב זה שאני חשה ומכרסם בנשמתי.

תמיד היינו אחיות אוהבות, וגם כשגדלנו בלי הורים תמכנו זו באחותה     אהבנו, רבנו, צחקנו והתגעגענו יחד, מין ילדות שונה ומצחיקה,

כל השכונה דיברה על שתי הבנות המיוחדות שכביכול "ננטשו", אבל לא - אנחנו היינו כל כך חזקות שלא התייחסנו לדיבורים, התגברנו ונשענו אחת על השניה וצמחנו לאימהות נפלאות.

ואת, אחותי המיוחדת, גדלת ויפית והתברכת בחוכמת חיים נדירה,

הפכת לאמא מדהימה לשתי בנות שאין מילים בפי לשבח אותן: 

ליהי המוכשרת בבנות וספיר כאבן הספיר מבריקה וזוהרת.

במחשבה שניה, אולי את צריכה להודות לי על שחרצתי את גורלך, בזכות זה נשארנו פה בארץ וזכית להקים משפחה לתפארת.

אני לא חושבת שהיום, אחרי כל כך הרבה שנים היית משנה משהו. 

אני מתבוננת בתוצאה הנפלאה שהגעת אליה בעבודה קשה, בעקשנות ובדבקות, ומתמוגגת,

ורק עכשיו נותנת מעט מרגוע לנשמתי ומתנחמת בעובדה ששתינו זכינו בסופו של דבר בילדים מיוחדים, ואת בבעל מדהים, שאם היה לי אח לא הייתי אוהבת אותו כמו שאני אוהבת את בעלך היקר. 

אז בתקווה שאכן סלחת לי ואת לא כועסת,

                                                                            אוהבת אותך מאוד

                                                                                ותמיד לצידך

                                          
ואכן את תמיד שם שצריך ושבוע שעבר החזרת לי את הטעם לחיי רק את יודעת כמה את מיוחדת יפה שלי אהובה!