ולנטינו!
התמונה שלך התנוססה באתר ההיכרויות, גבר מדהים יפה תואר ומראה.
לא מאמינה שיש אישה בעולם שלא הייתה שמחה לקבל ממך פניה.
פנית אליי כמה פעמים, סירבתי לקשר, לא התייחסתי, היה קשה לי להאמין שאתה באמת מעוניין בי מכל הבנות באתר חחח צחוק הגורל.
בדבקות פנית אליי, עד שיום בהיר אחד עניתי לפנייתך,
דיברנו בטלפון כחודשיים. בכל פעם שביקשת להיפגש סירבתי.
רציתי לראות אותך, אך הפחד להיפגש בביתך מנע ממני לבוא.
דיברנו שיחות נפש, מידי יום ביומו.
יום בהיר אחד השארת לי פניה: 'בבקשה תתקשרי אלי דחוף'!
התקשרתי. אמרת: 'בואי אליי בבקשה! דיי תאמיני לי, אני רוצה קשר איתך את מעניינת אותי. בואי בבקשה לביתי אני מבשל לחג תבשלי איתי'.
רציתי מאוד לבוא, אבל עדיין חששתי אמרתי לעצמי: למה לא? בכיף תבשלי איתו מה יכול להיות? מקסימום תכינו יחד ארוחה טעימה.
ידעתי מהשיחות שלנו שאתה בשלן, ולפי מה שסיפרת הבנתי שאתה יודע להכין מטעמים, אבל הפחד מלהיות איתך בביתך מנע ממני להגיע.
המשכנו לדבר עוד תקופה.
יום שישי אחד התקשרת, אמרת: 'בבקשה תגיעי אני לבד, ממש לא בא לי לצאת. בבקשה, אני אדם הגון, לא יאונה לך רע בביתי, אכבד אותך, מילה של גבר!'
הוא היה מקסים בטלפון, איש שיחה מעניין ומצחיק.
התחננתי: 'אני מעוניינת לפגוש אותך, בבקשה נלך לבית קפה, ניפגש ונחליט מה הלאה', אבל סירבת והצלחת בדרכך לשכנע אותי להגיע לביתך.
הזמנתי מונית ונסעתי לכתובת שנתת לי, מקום יוקרתי, התרגשות אחזה בי. אני עומדת לפגוש את הגבר הכי חתיך שראיתי באתר.
תהיי חזקה דיברתי לעצמי, מה יש לך? את אשה בוגרת, מה כבר יכול להיות? מקסימום תקחי מונית חזרה. הגעתי לכתובת, ליבי הלם בחזי בקצב מפחיד, צילצלתי באינטרקום לפי השם שנתת לי, נכנסתי למעלית, פחד אחז בי, צילצלתי בפעמון, ואיי מי יפתח.....
בפתח הדלת עמד איש ענק! לבוש שחורים, שער ארוך אסוף, אין שום קשר לאותו בן אדם בתמונה.
נכנסתי, אמרתי: 'ערב טוב ערב טוב' ..
'בואי נעים מאוד כנסי שבי'.
התיישבתי בפחד בספה המדהימה בפינת הישיבה המהודרת, בית לתפארת, שטיחים מהודרים, ניכר בעושר, 3 פינות ישיבה מהודרות, ריהוט מודרני עשיר בטוב טעם.
'קפה?' שאל,
'כן תודה שחור עם מעט חלב'.
התיישבת לידי ולגמת את הקפה הקר שלך.
שקט בחלל החדר, דיברתי לעצמי: מה אני עושה עכשיו? הוא שיקר, בכלל לא דומה לעצמו. מה עליי לעשות? איך אני יוצאת מזה?
ישבנו, דיברנו על הא ועל דא, האמת היה נחמד היית שנון ונחוש בדעתך שאתה גבר החלומות של כל אשה.. אבל אני כאבתי את השקר שלך מדוע? מדוע לשקר ולהכניס לאתר תמונה שלך לפני 20 שנה? מדוע?
לא יכלתי לדבר, הרגשת את המבוכה שלי ואמרת 'בואי, שבי לידי', ישבתי כמו מאובנת, 'תורידי נעליים' אמרת, שאלתי 'למה?', אמרת 'שאלות שואלים רק בפסח!'.
הסרתי את נעליי ולפתע הרמת את רגלי השמאלית ועיסית אותה בקרם נעים. חשבתי שאני מתה....
התחלת לספר לי על נשים בחייך, ודמעות בעיניך. כאב לי לראות אדם כזה גדול הופך להיות קטן ומסכן, רציתי לברוח אך פחדתי שמה תשנה את התנהגותך.
'חייבת ללכת, מאוחר, חייבת,' אמרתי.
'למה? לא טוב לך איתי?', 'לא, טוב ונחמד' אבל חייבת לזוז.
'בבקשה אל תלכי, את יפה, מקסימה, כייף לי איתך, אל תלכי, אני אשאר לבד.'
אמרתי: 'חייבת, סלח לי, חייבת'.
הזמנת לי מונית, נסעתי הביתה, לא האמנתי שיצאתי מלוע הארי שלמה.
לא הפסקת לתקשר איתי, מידי יום ביומו שלחת לי מסרים באתר.
'סנובית רעה למה ברחת לי למה?!'
לא עניתי כי ממש לא התאים לי השקר שלך.
עד היום כשאני נזכרת צמרמורת אוחזת בי.
רציתי לשכוח, אבל חברה שלי טובה שעברה את אותו סיפור איתך החזירה אותי אחרי שנתיים לסיוט, וואוווו איזה מזל שזה נגמר.
חבל, חבל שאתה עדיין ממשיך לשקר, חבל......
ונשים תמימות נופלות לרשת שלך
סיפור אמיתי שלי מאתר אחר..
}{