מחר בשעה 6 בערב אכנס בין שעריך, ומעתה יכול לחוש את ההתרגשות והעוצמות כמו ושוטפות את כולי.
בוחן כליות ולב אתה ויודע כי השנה האחרונה הייתה המתאגרת שידעתי תקופה ארוכה, ואיתה גם האמונה בצדקת דרכך ובצדקת דרכי, שהרי דרכך דרכי היא, דרכי היא דרכך.
אגלה לך סוד: השנה חשתי שלא היית הוגן כלפיי, והייתי בטוח שאני ואתה עלינו על דרך המלך, ושמעתה לא תוסיף לבחון אותי, והשנה אף חשבתי להעניש אותך ולהפנות לך את הגב שלי. אולם על אף ולמרות הקשיים נשבעתי לעצמי, כי לא אחזור לאותן השנים שבהן התניתי קרבתי אליך. הבנתי כי פרסת לפניי דרך שאמורה להוביל אותי למקום שכולו טוב, אך עוד הבנתי כי בכך תפקידך מסתיים ואינך יכול, ולא אמור, לקחת את ידי ולגרור אותי.
ממש כמו בסיפור טוב שמרת את הטוב לסוף השנה, ובין יתר הדברים שתכננתי להודות לך עליהם, אני אודה לך מעכשיו על ששלחת אליי את האישה שאותה לא אדע ולא אכיר, זולת העובדה כי עיני יהלום לה וחיוך שאינני יכול לו. שלחת אותה אליי כי בוחן כליות ולב אתה ויודע שבמשך שנים לא הצלחתי להעלות מילה על הכתב, ובדיוק ברגע שאתה הרגשת כי אני בשל שלחת אותה אליי, ובכל פעם שהבטתי בעיניה חשתי כמו ואמרת לי "זהו הרגע שלך לכתוב ולספר את הסיפור".
אני בכוונה אומר שלחת אותה ולא להפך, שכן עם כל תחושת ההחמצה, אני מבין כי מה שתכננת בעבורי הוא בעבורי בלבד. אני מניח שמחר בין התפילות לזמרות אפטפט איתך עליה, ועל עוד כמה נושאים הקשורים ביני לבינך, אך כבר מעכשיו אומר לך – שיחקת אותה.
צחי
נכתב על ידי
צחי אדרי, גבר בן 43 מטירת כרמל, בתאריך 02/10/2014
(סיפור זה נצפה 1,758 פעמים)