לא תהיה שירה היום
לא מצידי לפחות
כתיבה פרוזאית,ביזארית
אתם לא תבינו מה אני כותב
וזה בסדר
לא ,בעצם זה לא בסדר
וכדאי שלפחות תנסו להבין
לא צריך כדי לנסות להבין אותי היום
שום דוקטורט
תאמינו לי
אפילו לא תואר ראשון
ולא בית ספר יסודי
והנה אני שוב נרדם
אז אולי לפני שארדם שוב בישיבה
ואני איש שמסוגל להירדם בכל מצב
כולל בהליכה,עמידה,ריצה
במכונית,כנהג
ועשיתי את זה פעם
גם על צריח של טנק,נוסע ויורה
אולי
אני צריך מהיום
לעשות את זה הרגל
באתר הזה
לטפטף לכם כל הזמן קצת
אולי לא רק שאני צריך
אלא חובתי היחידה
ייעודי היחיד
אז תראו
אני יודע שאתם "יודעים"
את מה שאומר לכם כאן
והלוואי כל יום
לפחות פעם אחת
אז תשכחו מזה
אתם לא "יודעים" כלום
ואתם גם לא יודעים כלום
אני אטפטף לכם
לאט,לאט,לאט
לאט
"זה" נגמר יום אחד,לכולנו
"זה"??????????
משה, חבר,פעם טוב פעם לא טוב
ישב אצלי יום אחד באוטו
בטיול שבת שעשינו באוטו שלי
בירידה מרמת הגולן ושאל
"מה זה?"
"מה זה מה?"
החזרתי לו בתחילה
"זה"
הבטנו אחד בשני והתגלגלנו מצחוק
אני לא חושב שאני יודע
מה זה
ואולי איש אינו יודע
אבל אני יודע
יותר מכל אדם עלי אדמות
ש"זה" נגמר יום אחד
כי לי זה נגמר פעם!
וזה נגמר רע
כל מה שכל כך טריביאלי לכולכם
הרגל שרכשתם,לחיות
זה נגמר
זהו,נמשיך מחר
רק אסיים בציטטה
מעוד ספר טוב שקראתי פעם בחושך
אב שואל את בנו הרופא את ששאל אותי חברי משה
"מה זה?"
"אני לא יודע אבא,מה זה
אבל אני יודע שאנחנו פה ביחד
כדי לעזור אחד לשני
לעבור את "זה".
נכתב על ידי
שלומי, גבר בן 57 מצפת, בתאריך 14/03/2010
(סיפור זה נצפה 6,115 פעמים)
