אחרי שנים רבות מאוד בהן היא דאגה במסירות לכל מחסורם, החליטו הילדים והנכדים של סבתא רחל לקנות לה חדר בבית האבות הטוב ביותר במדינה. היא הייתה כבר זקנה מאוד והייתה זקוקה להשגחה רפואית מתמדת, ולכן הם ביקשו מאנשי הצוות להשגיח עליה כל הזמן ולדאוג ששום דבר רע לא יקרה לה.

בבוקר הראשון של סבתא רחל בבית האבות הגיעו שתי אחיות מסורות לחדרה, עזרו לה להתלבש, הושיבו אותה על כיסא גלגלים חדש והובילו אותה לחדר האוכל. על השולחן הוגשו מנות טעימות רבות מכל הסוגים והיא אכלה את הכל בהנאה רבה.

אחרי האוכל הובילו האחיות את הסבתא על כיסא הגלגלים למרפסת שמשקיפה על גן פרחים מטופח והניחו לה לנפשה. היא הייתה מאושרת ורגועה מאוד, אבל אחרי כמה דקות האחיות שמו לב שהיא מתחילה להישען לצד אחד והם חששו שהיא עומדת ליפול.

האחיות המסורות זינקו במהירות כדי לתפוס את הסבתא ויישרו אותה. היא הודתה להם והבטיחה להן שהכל בסדר איתה, אבל לא עברו 2 דקות והסבתא שוב החלה לנטות לצד, ופעם נוספת האחיות רצו אליה כדי לוודא שהיא לא נופלת מהכיסא.



וכך הדבר נמשך לאורך כל הבוקר; נראה שהסבתא עומדת ליפול מהכיסא והאחיות מישרות אותה, וכל פעם היא מבטיחה להן שהיא מרגישה טוב ושהן לא צריכות לדאוג. בשעות הצהריים הגיעו בני המשפחה לראות איך סבתם היקרה מתאקלמת בבית החדש שלה.

"אז תגידי סבתא, עזרו לך להתארגן בבוקר

"עזרו גם עזרו."

"ואיך היה האוכל

"כבר שנים שלא אכלתי ארוחת בוקר גדולה וטעימה שכזאת."

"אז הכל בסדר

"ממש לא! כבר שעתיים שאני מנסה להפליץ ושתי האחיות האלה לא נותנות לי

נכתב על ידי ** יוסי, גבר בן 73 מירושלים, בתאריך 04/01/2016
(בדיחה זו נצפתה 4,063 פעמים)