נפגשים | הילד השובב הכניס עז לארון הקודש:

הילד השובב הכניס עז לארון הקודש:

בס"ד
"כי ידיעותיו למען אשר יצווה את בניו" אל יבוא מאן שהוא ויטען "ראו איזה בן יש לי! ראו כמה מושחתות מידותיו! הלא גם אתם תודו שהמצווה שהטיל עליי הבורא לחנך את ילדיי, אינה מוסבת על ילד זה.. משימת החינוך לגביו, היא בלתי אפשרית! לעולם לא אצליח להעמידו על דרך האמת! דברים אלו, דברי כפירה הם, ולא מצד העובדה שאם הקב"ה הפקיד את הילד הזה ברשותך, אות ברור הוא שאתה, ורק אתה, מסוגל לחנכו בצורה הטובה ביותר. שהרי אין הקב"ה מעמיד אדם בנסיון שאינו יכול לעמוד בו. ובכלל, אם לאורך כל הדורות, אי אפשר היה לדעת מה יצא מכל ילד, ולכן היה אסור להתייאש מאף אחד, הרי שבדורנו, דור תהפוכות על אחת כמה וכמה. והמעשה הבא יוכח.
הסיפור עוסק בילד שלמד בתלמוד תורה ושובבותו ופראותו היו בעוצמה כזו משלא עבר יום אחד ללא שהתפרסמו עליו דברים שהיה בהם כדי לסמר שערות ראש.
הילד ההוא לא ידע שקט נפשי מהו, התפרע והתפרע, עד שהצוות הרוחני בתלמוד תורה הביע חשש שכל ילדי הכיתה, ואלי גם רבים מילדי החיידר כולו, עלולים ללכת בעקבותיו. המלומדים טענו שאין בכוחם להתמודד איתו יותר, גם המנהל איבד סבלנותו, והכול המתינו לשעת כושר.
ויהי היום, ואחד המלמדים נכנס לבית הכנסת שבבניין החיידר, ולתדהמתו הוא שומע קולות מוזרים בוקעים מתוך ארון הקודש. הוא מתקרב אל היכל, פותחו לרווחה, ומגלה בתוכו ...עז.
הכל כבר ידעו ידו של מי במעל... הילד שוב הובא אל המנהל, הודה במעשה, ועל אתר הוחלט לסלקו מן המוסד. ברגע זה התרחש אירוע מרטיט. הילד מיאן לזוז ממקומו. גם כאשר המנהל הראה לו את הדלת, הוא עמד דום, וסירב לעזוב את הבניין...כששאלוהו מה ברצונו לעשות, השיב "הביאוני בפני הרב והאב בית דין של העיר". והנה הילד פותח את פיו ואומר: "המעשה שאתם הולכים לעשות, דהיינו לסלקני מן החיידר, יפגע לא רק בי. גם בילדים שלי האמורים להיוולד לי בעוד כמה שנים, כשהתחתן ואקים בית. האם התיעצתם עם הילדים שלי לפני ההחלטה לסלק אותי מן החיידר? היקשה הילד הסורר. הפעם הגיע תורו של הצוות החינוכי להיאלם דום. שאלה כזו הם לא שמעו מעולם יוצאת מפי בן אנוש, בוודאי לא מפיו של תלמיד קטן. ולא היה להם מה להשיב. מיכוון שכך, פסק האב בית דין שהילד ישאר בחיידר.
לפני שנים אחדות התקיימה באמריקה מסיבת האירוסין לבין תורה מופלג. אביו, שהיה איש חינוך ותלמיד חכם גדול וירא שמיים, קם לדבר בני הנוכחים, ובין יתר הדברים סיפר את הסיפור הנ"ל ותיאר את טענותיו של הילד בדבר הנזק החינוכי שייצר לילדים שלו... ואז המשיך ואמר: אני נכדו של אותו ילד שובב שברגע האחרון ניצל מסילוק מהחיידר. ראו נא מה יצא ממנו! ללמדנו, אי אפשר לדעת מה ייצא מכל ילד וילד, והצוות החינוכי צריך להשקיע את מירב המאמצים על מנת לנצל את הפוטנציאל של כל תלמיד, גם אם הוא נראה בעיניהם כאחד שלא ייצא ממנו שום דבר....
(הסיפור לקוח מ"חסדי אשר וחיה")
ממני עבדכם הנאמן מלאך בלבן אוהב אתכם אהבת חינם