משהו השתבש בי...
לאהוב וירטואלית זה שיבוש מוחי רציני...
אבל מה קורה כשהאהבה הזו גורמת לפרפרים...
ולהמוני חיוכים ורצון להיות קרובה כנגד כל הסיכויים?
המחשבה שהוירטואלי לא תמיד תואם מציאות
נעלמת כשקיימת התקווה שהכול יכול להיות.
אז אתן לאותה האהבה להציף בחיוכים מלטפים...
ויחד עם הפרפרים היא את ליבי מעיפה למרומים...
ואשחרר לכל חלל הגוף את התחושות המדהימות
ולא אפסיק לחייך, לצחוק וליהנות...
עד שיגמר איתך או שלא,
התשובה היא רק בידי האל... רק אצלו...
נכתב על ידי
AnAt61, אישה בת 62 מכפר סבא, בתאריך 18/07/2009
(סיפור זה נצפה 5,074 פעמים)