והיא ,,מדדה את רגליה לים
בשמלה אדומה
שכפתורים לבנים רכוסים לאורכה בשמלתה האדומה
שלא היו רכוסים עד סופם,,, וחשפו זוג רגליים דקיקות,,
וחג'אב שחור כיסה את פניה
וחשף זוג עיניים שחורות מבריקות שהבליטו את יופיין,,
והיא מדדה את רגליה לים ,,
מרחק הליכה מרחוב הראשי של הכפר ,,
נוף שונה למראה שסביב
כשלרגע מביטים בכפר,,[ששם הזמן עמד מלכת}
והיא פוסעת בענווה בהליכה שקטה זקופה ושלווה,,
ואני במקרה חציתי את קו מבטה ,,
והיא מבין החג'אב הגניבה לי מבט חודר ,עיניים שחורות נוצצות מדברות,,
ושפתייה כמוסות,,
והשאירה אותי בפה פעור וצואר תקוע ,,{כמו אחרי שינה בשכיבה לא נכונה},,
מיהרתי להסתכל לקפה ממול ששם גברים עבי כרס ,
לוגמים מקפה ועשן נרגילה מרחף מעל ראשם, ,,
קיותי שלא הבחינו בנעשה" האסור !
ופניה לכחול הים, ,בשמלה אדומה
ספק הולכת ,ספק מרחפת
ברגליה הדקיקות ,,יפות למראה ,,
נשארתי עומד כנציב מלח ,,
והיא נעלמה ,כרוח צד שהיגיע ונעלמה
בשמלה אדומה לכחול הים
(סיפור זה נצפה 1,844 פעמים)