התנתקות...
אם כך מרגיש תינוק שנותק מחבל טבור אימו... אז זה היה כואב,
מסוג הכאב שלאורך זמן אותך לא עוזב...
לאהוב מישהו כמו שאהבתי אותך ???זה קשה...
אלו תחושות הלוקחות אותך עד לקצה...
נתתי ונתתי ולי כמעט כלום לא השארתי...
הרגשתי לבד ומתוך הקושי צמח לו השיעור...
בהתחלה, לא הבנתי... כעת כבר הפנמתי.
הבנתי שאנו מחליטים עד כמה יהיה קשה בכדי שנלמד
מחליטים ולא תמיד מודעים... לא מודעים לדרך שבחרנו.
לא רציתי אותך מההתחלה... הייתי צריכה להקשיב לעצמי ולא לך.
חיזרת, הבטחת, אמרת גם שאהבת...
איש לא יכול לאהוב אחרים אם הוא לא אוהב את עצמו.
הכל מתחיל בקבלת האני ובאהבה שלמה,
ביכולת להרגיש מהלב ולא מהמוח... כי זו מתנה.
זה ממשיך בתחושה שככל שאתה נותן... אתה מתמלא ולא מתרושש...
בהרגשה הגדולה הזו שעוטפת אותך ואתה מרגיש ומתרגש...
הייתי צריכה להבחין שאיתך זה לא יתאפשר
על אף שאמרת שתביא אותי למקום אחר.
עבורי, אהבה היא הבסיס לחיים מאושרים...
אהבה היא האנרגיה שאצלי מניעה את שמחת החיים.
רכבת החיים שלי ממשיכה במסעה...
והדרך יפה... על אף פה ושם מהמורה...
והתחנות חולפות והנוף כמו בחלום...
ואתה נשארת אי שם מאחור... מנפנף לי לשלום
צועק לי שעוד נחזור ונהיה... שאחכה...
אבל אני כבר לא מחכה.
לא מחכה יותר לאותו רגע בו תעשה חיל ותקרא לי חזרה לבוא ולהישאר...
אני לא אהיה שם בשבילך יותר כי בטח אהיה עם מישהו אחר.
עם מישהו שיודע מה היא אהבה...
איש שלם האוהב את עצמו ומסוגל להביעה...
עם המישהו שמחכה לאחת כמוני בדיוק!
אז כעת... ממרחקים... שולחת לך חיזוק...
נכתב על ידי
AnAt61, אישה בת 62 מכפר סבא, בתאריך 11/11/2011
(סיפור זה נצפה 5,108 פעמים)