כמה כמהה...
כמה הייתי רוצה לבוא...
לחבק, לנשק, ללטף...
כמה הייתי רוצה לבוא...
לדבר, להבין ולאהוב...
כמה כמהה אני שיהיה לי אהוב
אחד כזה שתמיד ישמח לקראתי ואני לקראתו,
כזה שייהנה ללא הפסקה בחברתי ואני בחברתו.
"זו רק פנטזיה" אומרים לי גברים
"כולם מחפשים רק את אהבת הבשרים...
אהבה, אין מזה זמן רב וגם לא אבירים..."
וכמה חבל שהם לא מבינים
שלא אביר אני מבקשת לי
רק אחד שאותו ארצה ואוהב והוא אותי...
לאחד שעבורו להרגיש אהבה הוא לא דבר בעייתי...
ואני מסרבת להאמין וממשיכה לרצות,
מסרבת להאמין שהוא לא קיים וממשיכה לרצות...
אהבה רוצה לעצמי ולא אפסיק לקוות...
לקוות שיגיע האחד שמאמין באהבות...
לאחד שיודע, באמת, מה הם רגשות.
לגבר שיודע כמה עוצמה ושמחה יש באהבה...
לאחד שיידע להביע אותה מבלי הפחד מאכזבה.
מחכה אני לאיש שבאמת רוצה בה... באהבה...
וביחד נרגיש את השמחה הגדולה שבה.
נכתב על ידי
AnAt61, אישה בת 62 מכפר סבא, בתאריך 20/08/2011
(סיפור זה נצפה 5,251 פעמים)
