נפגשים הכרויות בחינם
 • חדש ! לוח מודעות לשותפים לטיולים בארץ ובחו"ל לפרטים לחצו כאן • תוקנה הבעיה עם המיילים לתמיכה - גלישה מהנה!
ערב טוב !
28 מרץ | 23:34
אורח [ התחבר/י ]
164 מחוברים
0 בחדר השיחה 
114 גברים, 50 נשים
לכתיבת סיפור חדש
ראשי
שתף ב- FB
+1 Google
קוביית מידע
זכויות יוצרים
  • כל תוכן שיועלה על ידי הגולשים לאתר ההכרויות נפגשים הינו באחריות הגולש שהעלה אותו. למען הסר ספק, יש לכבד את כל הדינים החלים על זכויות יוצרים, לרבות ובפרט (אך לא רק) חוק זכויות היוצרים 1911 ולא לעשות שימוש בחומרים של יוצרים אחרים מבלי הסכמתם המפורשת.
  • מצאתם סיפור שאיננו מקורי, הוא מועתק, משוכפל ו/או שחלים עליו זכויות יוצרים ? אנא צרו איתנו קשר ונטפל בכך באופן מיידי !
מי כותב את הסרט של חיי

  אני מאמן עצמי לחיות כך שתחושותיי אינן נקבעות על ידי הנסיבות, ובפרט לא ע"י שיחת טלפון עם נציגת שירות לקוחות שאינה מכירה אותי, כך שיש לי שליטה רק בתגובה שלי לנסיבות. אני מבין שבשיחה מסוג זה אין בעצם שום דבר אישי, אלא אם אני הופך אותו לאישי. אני לא יכול להיות בטוח, אבל אצלי שיחה מעין זו היתה הופכת למשהו מרתק, ובלתי צפוי, הרפתקני.  השיחה הזו, כל שיחה, יכולה להיות הזדמנות לגדילה והתפתחות, והתבוננות עצמית מועילה.
אני מאמין שכל משבר הוא הזדמנות לצמיחה, ויותר מכך – רק משבר הוא הזדמנות לצמיחה.
אין דרך חזקה יותר להשתנות, אלא דרך ההתנסות הישירה. כרץ למרחקים ארוכים נוכחתי, שהדבר המועיל, החשוב  והמבדיל בין אנשים בריצה – הוא עליות, והיחס שלהם כאשר הם רואים עליה. (מה הם אומרים כשרואים עליה, ומה הם אומרים כשרצים בעליה, וקשה והשוקיים שורפות מחומצת החלב המפורסמת).
אני עצמי,שפרוד כשנה ועם הסכם גירושין חתום, ועברתי תקופה מטלטלת במיוחד - רואה כבר היום את הערך המטורף של התהליך שעברתי, במסע החיים שלי.
הכניסה שלי לעולם הפנויים פנויות שאני לומד אותו -  מרתקת אותי.
אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחיות כקורבנות של הנסיבות. אנחנו שונים זה מזה רק באופן שבו אנו מגיבים לנסיבות.
 אני נשמר בקפדנות מרחמים עצמיים או קורבנות. גירושין הם הזדמנות, התאלמנות זו הזדמנות.
לפחות ללמוד מההכחשות והשקרים העצמיים שליוו אותנו בשנות נישואינו. כך לפחות אצלי.
החיים קצרים, שני אחיי הבוגרים ממני – נפטרו. המפגש עם המוות עבורי – יש בו תמיד, תמיד קריאה להתעוררות: לצמיחה לגדילה.
 החלטתי לחשוב כל הזמן "מה כן ואיך כן" – ולחיות. וכן, גם לצחוק מעצמי ועל עצמי, ולחייך נוכח העתיד הכל כך בלתי צפוי, שאותו אני הולך לכתוב, כי זו אשליה שמישהו אחר יכתוב את התסריט לסרט החיים שלי.
נכתב על ידי דורון, גבר בן 72 ממבשרת ציון, בתאריך 22/09/2017
(סיפור זה נצפה 2,588 פעמים)
לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]